מעט רקע בסיסי על מנת להבין שגוף האדם הוא מכונה כה מורכבת שעדיין לא יודעים את כל הדברים והדרכים שבהם קורים תהליכים מסוימים. בגוף האדם קיימים מגוון הורמונים שהם מעין מפקדים המופרשים מבסיסים ברחבי הגוף (בלוטות) והם אומרים לחיילים בשטח מה לעשות. נתחיל מהסבר פשוט על כמה הורמונים כי בטוח נתקלתם במושגים כמו אינסולין ועוד’.
לפטין – הורמון ה’שובע’ הורמון המופרש על ידי תאי השומן בגוף האדם ונקלט במוח, בשרירים ואיברים ברחבי הגוף, הורמון שבעזרתו גוף האדם מנתר את מסת השומן בגוף וכך מווסת את חילוף החומרים ותהליכים נוספים.
אינסולין – הורמון ‘מאיט’ תהליכי פירוק ומקדם תהליכי בניית שריר ושומן, הורמון זה מופרש מהלבלב הוא עוצר שחררו גלוקוז מהכבד ואחראי על הורדת הסוכר בדם לאחר צריך פחמימות בנוסף הוא מופרש בעת צריכת חלבונים והוא אחראי על בניה של שריר, אגירת פחמימות, התאוששות, שובע ועוד’.
גלוקגון – הורמון מנוגד להורמון האינסולין גם מופרש מהלבלב והוא אחראי על וויסות הסוכר בדם בעת נפילת סוכר ללא צריכה של פחמימות לדוגמא צריכת חלבונים בלבד הגורמת להפרשת אינסולין ולהורדת רמות הסוכר בדם ולכן מופרש הורמון הגלוקגון שמווסת את רמות הסוכר בדם ומעלה אותם חזרה לטווח הנורמה.
גרלין – הורמון ה’רעב’ המופרש בעיקר בקיבה וקשור להפרשת הורמון גדילה בנוסף הוא מופרש בעיתות של מחסור באוכל ואחראי על וויסות אנרגיה בגוף האדם.
הורמון גדילה – הורמון המופרש מבלוטת יותרת המוח והאחראי על שלל תהליכים בגוף האדם, הורמון הגדילה אחראי על התפתחות וגדילה של האדם מגיל ינקות והפרשתו דועכת עם השנים, בין היתר ההורמון אחראי על שריפת שומן, התחדשות תאים, אלסטיות של העור, התאחות גידים ורקמות חיבור ועוד שלל תהליכים חשובים, לכן הורמון הגדילה הינו ההורמון הכי נפוץ במרפאות אנטי אייג’ינג ברחבי העולם, מרבית הפרשת הורמון זה מתרחשת בלילה לאחר ההירדמות וההפרשה המירבית מתרחשת כאשר האדם נמצא במצב של ‘צום’ – רמות ההורמונים השונות חזרו לנורמה לאחר הארוחה האחרונה.
טסטוסטרון – ההורמון הדומיננטי אצל הגבר (אך קיים במידה מועטה גם אצל נשים) אחראי על מצב הרוח, מטבוליזם (בעיקר חילוף חומרים של פחמימות), בניית שריר, התאוששות, מסת שומן,ליבידו ועוד.
אסטרוגן – ההורמון הדומיננטי אצל נשים (קיים במידה מועטה אצל גברים) – הורמון האחראי על אגירת שומן, בריאות הלב, דחיסות עצם, מצב רוח ועוד שלל גורמים אחרים (חשוב להבין כי תאי השומן מגדילים אינזים בשם ‘ארומטז’ אשר ממיר בעיקר אצל גברים טסטוסטרון לאסטרוגן).
טירוקסין (טי 4) וטרייודוטירונין (טי3) – טי4 הוא הורמון בלוטת התריס האחראי על חילוף החומרים והוא יכול לעבור המרה ל2 סוגים של הגרסה הפעילה שלו טי3 וטי3R (טי 3 הפוך) , טי3 הוא הורמון המזרז את חילוף החומרים בגוף פירוק של כלל אבות המזון, מנגד הורמון הטי3R (REVERSE T3) הוא הורמון המאט את חילוף החומרים בעת הצורך על מנת לשמר מסת שומן ולהבטיח הוצאה קלורית קטנה יותר.
דופמין וסרטונין – שניהם מוליכים עצביים האחראיים על מגוון רב של פעולות בגוף האדם, פעולתם נורא מורכבת ומשפיע על דפוסי ההתנהגות שלנו, ההרגשה שלנו ומצבינו הגופני (קרישת דם, רעב ועוד’).הדופמין בעיקרו אחראי על ההרגשה שלנו כלפי העולם החיצוני – תחושת תכלית ומטרה (לדוגמא תחושת הסיפוק והחוסר ב’דרייב’ אשר גברים חובים לאחר אורגזמה מגיעה כתוצאה מירידה במוליך עצבי זה) ואילו הסרטונין אחראי על מצבינו הרגשי וכיצד אנו מרגישים עם עצמינו והסביבה . כמות גבוהה מידי מהם או מועטה מידי יכולה להביא למצבים לא רצויים של חוסר איזון, החל מדיכאון (כאשר הרמות נמוכות מידי) – הבא לידי ביטוי בהרגשה של חוסר תכלית והרגשה שלילית כלפי ‘העולם’ וכלה במאניה כאשר ישנו עודף – דופמין הרגשה של ‘אני יכול הכל’ הרבה מעבר ליכולת האמיתית של אותו אדם ואילו סרטונין – הרגשה של אהבה ורצון לגעת, לחבק ולהרגיש – מה שקורה כאשר אדם צורך אקסטזי או סם מסוג אמ.די.אמ.איי המביא להפרשה זמנית מוגברת של הורמון זה במערכת העצבים המרכזית. כמו כן ההורמונים הללו אחראים על יצירת דפוסי התנהגות אשר מסבים לנו עונג וסיפוק על מנת ליצור שגרה אשר תאפשר לגוף לשרוד כלומר לאכול, להתרבות ולהבטיח את קיום דור העתיד.
שאר הורמוני מערכת העיכול – שלל הורמונים האחראים על וויסות המאזן הקלורי בגוף האדם ושימור הומאוסטזיס בהתאם לפידבק שגוף האדם מקבל מהסביבה.
חיידקי המעיים – באדם ממוצע השוקל 70 ק”ג יש יותר חיידקים במעיים מאשר תאים אנושיים (30 טריליון תאים אנושיים כנגד 40 טריליון חיידקים), יש מגוון רחב של חיידקים האחראים על פירוק של סוגי מזונות שונים, חלקם ‘טובים’ וחלקם ‘רעים’. כמו כן נמצא כי ככל שהמגוון רחב יותר כך גם ישנה דלקתיות פחותה בגוף האדם. בין היתר החיידקים הללו אחראים ישירות על מצב רוחינו, דלקתיות בגופינו, תחושבת רעב\שובע ועוד מגוון פונקציות הכרחיות לתפקוד אופטימלי.
מנגנון ההומאוסטזיס – הומאוסטזיס הוא שימור המצב הקיים בגוף האדם כלומר מנגון המאפשר התאמה של גוף האדם לסביבה ובכך בעצם מאפשר לשרוד – לדוגמא : צריכה גדולה של מרבית כמות החלבון היומית בארוחה אחת – הגוף מבצע הומאוסטזיס על מנת לנצל את כל החלבון הנצרך ולנצלו לטובת בניית\התאוששת שרירים ושאר פעולות בגוף ובכך מפצה על המחסור בחלבון במשך שאר היום, או אכילת בחלון זמנים מצומצם במקום מס’ אורחות ועדיין להישאר בריאים ועם יכולת תפקוד נורמטיבית ואפילו לשפר מדדי בריאות.
דוגמא נוספת להומאוסטזיס היא פירוק מסת עצם בעת תזונה דלה בויטמינים ומינרלים המביאה לפגיעה במאזן החומצה בסיס בגוף האדם – על מנת לשמור על מאזן זה גוף האדם מפרק סידן מהעצמות(1,2) (שהוא מינרל בסיסי מאוד) ובכך הוא מאזן את החומציות היתרה הנוצרת בגלל תזונה לקויה.
דוגמא נוספת שאני ארצה להוסיף והיא חשובה מאוד ונוגעת ליכולת של הגוף לאגור שומן ‘יש מאין’ – במחקר שנעשה בברזיל מצאו כי נשים שביצעו שאיבת שומן עלו כ10% בשומן התת עורי ברחבי הגוף לעומת לפני שאיבת השומן מהבטן וזאת ללא שינוי בתזונה שלהם, כלומר גוף האדם יודע להפעיל מנגנוני אגירת שומן מוגברת כתגובה להסרת שומן פיזית מהגוף – מה שנעשה בשאיבת שומן ע”י שינוי בחילוף החומרים וההוצאה הקלורית היומית.
מנגנון ההומאוסטזיס הוא מנגנון חשוב מאוד המאפשר לגוף לפעלות באופן לא שגרתי, כלומר להתאים את עצמו לתנאי הסביבה השונים, לצריכת מזון שונה וכד’. לכן זה הוא מנגנון חשוב מאוד וצריך לזכור כי השינויים בגוף האדם הם דינאמיים וכי מבנה גוף מסוים מתקבל משגרה יומית מסוימת ולא מביצוע יום או שבוע של אימונים מפרכים או תזונה לקויה, לכן פעם הבאה שאתם מחליטים לקרוע את עצמכם תחשבו על הטווח הארוך ולא על הקריעה היומית שתיכננתם לעצמכם.
ה’שעון’ הצירקדי – השעון הצירקדי הינו מנגנון ביולוגי פנימי המתאים את פעילות גופינו על ידי הורדת והעלאת הורמונים שונים בהתאם לשאור האור והיום. שעון זה אחראי שנקום עירניים בבוקר, שניהיה עייפים בלילה ושהגוף שלנו יתאושש ויתפקד בצורה מיטבית בהתאם לתנאים הסביבתיים שבהם אנו חיים.כמו כן הורמון זה משפיע על חילוף החומרים שלנו וכיצד אנו מנצלים את אבות המזון שאנחנו אוכלים בזמנים שונים של היום.
להלן דוגמא שנלקחה מויקיפדיה הממחישה את פעילות השעון הצירקדי, רמות הטסטוסטרון הכי גבוהות בשעות הבוקר, כמו כן גם הקוטיזול בזמן שהרמות שלהם הכי נמוכות בלילה. שיא הפרשת הורמון הגדילה לאחר שאנו נרדמים, כמו כן הפרשת מלטונין (הורמון האחראי על הרגשה הישנונית לפני ההרדמות – כמו לאחר שתיית יין אדום מפני שיין מכיל מלטונין) בשעות הערב כהכנה לשינה ועד לתזמון הצרכים שלנו וטמפרטורת גוף.
לסיכום גוף האדם הוא מכונה מתוחכמת הנועדה לשרוד בתנאים קיצוניים ככל הניתן וכל זאת על ידי גמישות ואפשרות הסתגלות לתנאים סביבתיים על ידי מגוון מערכות בגוף האדם אשר מנתרות ומגיבות אל סביבתו והגירויים שהוא מקבל ממנה.
