הסוד שאיתו גם אתם תוכלו לאכול הכל ולא להשמין

לכל אחד מאיתנו יש את החבר או את המכר שאוכל ואוכל ואינו משמין, פעם תהיתם מה מאפשר לאותו אדם להישאר רזה ולא להשמין חוץ מהתירוץ בו כל אחד משתמש כדי להפסיק לחשוב שהכל זה ‘גנים’. אז ככה – נכון שגנטיקה משחקת תפקיד לא קטן בנטייה להשמנה אצל כל אדם אך מעבר לכך יש מספר גורמים אחרים שידועים לנו על אותם אנשים המאפשרים להם לאכול ולא לשמין.
דבר הראשון ששמתי לב אליו כשהתבוננתי והתעניינתי בהרגליהם ובשגרתם היומית של אותם האנשים שרזים מטבעם הוא שאף אחד מהם אבל אף אחד מהם לא סופר קלוריות. כלומר חשוב להבין שאותם בני האדם שמתהלכים בינינו, גושי בשר עצם ושומן לא סופרים שום דבר כדי להישאר רזים ! לא יאומן נכון ? בפעם הבאה כשאתם מציבים לעצמכם יעד, תדעו מה הוא – לא לרדת כמות מסוימת של משקל אלא לחזור לאיזון ולהיות אדם רזה ללא מאמץ.

יופי לאחר שהבנתם מה היעד שלכם בוא נמנה מספר סיבות המאפשרות לאותם אנשים להישאר רזים ללא שום מאמץ למעט שגרה יומית והחלטות נכונות:
עצירה בזמן, כלומר אין להם את הצורך בלהכניס אוכל מיותר, הם חיים ב’שפע’ מבחינה פסיכולוגית בידיעה שמותר הכל מהכל ויש מספיק מסביב, הם לא חוסכים מעצמם ויוצרים מאזן קלורי שלילי מודע ובכך מרגישים צורך לאכול מעבר לאיזור נוחות שלהם קרי ‘אני עומד להתפוצץ מרוב שאכלתי’.
שליטה עצמית, במידה והם יודעים שהם הולכים לצאת ולאכול ארוחה גדולה או להתשתתף באירוע מסוים הם אוכלים פחות במשך היום בתמורה לפינוק אותו יקבלו באותו הערב. תהליך זה קורה בצורה טבעית ולא כמעין ארוחת שחיתות מתוכננת, כמו כן באירוע זה הם לא יסבבו סביב האוכל וינסו לדחוף כמה שיותר ממנו.
תחומי עניין – יש להם מגוון רב של תחומי עניין והם עסוקים בעשייה או יש להם מקורות הנאה פיזיים נוספים חוץ מאוכל (ספר, מוזיקה או כוס יין בערב) אם הדברים נצרכים בצורה מעודנת ומבוקרת, כלומר מגוון של הנאות המרכיבות את ‘עוגת ההנאות’ שלהם.

התמדדות עם רעב – בעיניהם רעב הוא לא דבר רע והוא חלק משגרת היום יום, הם לא מנסים להעלים אותו תמידית ויכולים לתפקד עם תחושת רעב קלה כמעין משהו שגרתי בחייהם ובכך לא לתת לרעב קונוטציה או התייחסות שלילית כמו שיש לכל אדם שעושה ‘דיאטה’, כלומר הם לא נלחצים מכל תחושת רעב קטנה ונותנים לה להשפיע על מצב רוחם או מהלך יומם.
מיעוט החשיבות לאוכל – אוכל הוא לא משהו קריטי עבורם (מפני שהם לא מכורים אליו, כלומר נהנים מחווית האכילה וממשיכים בעיסוקיהם) והם יכולים להסתפק במשהו פשוט בידיעה שאחר יהיה אפשר להתפנק שהם ירצו.

לסיכום להיות רזה בצורה ‘טבעית’ או המחסור ב’יכולת’ להשמין הוא מכלול דברים המשפיעים על שגרת יומו ואורח חייו של האדם ומאפשרות לו לא ליפול אל תוך ‘מעגל ההשמנה’ על ידי גישה פסיכולוגית נכונה ואיזון גופני, לא בהכרח כל אדם שהוא רזה מטבעו הוא ‘בריא’ או מנהל אורח חיים הנחשב בעינכם ‘בריא’ אבל עצם העובדה כי אינו שמן מראה כי קיים אצלו איזון באורח החיים הספציפי שלו יחסית להרגלי צריכת המזון שלו.

הדרך הקלה להתחיל לאכול פחות בלי מאמץ

עוגת ההנאות‘ היא עוגה דמיונית המורכבת מכלל הדברים המסבים לנו הנאה בשגרת היום יום שלנו, אך מכאן עולה שאלה הכרחית שהיא – אם יש לנו צורך כל הזמן למלא את העוגה אז מה גורם אצלנו לירידה ברמת ההנאה או אפשר לומר ל’סבל’?. להלן כמה דוגמאות: רגשות שליליים שעולים בנו עקב חוסר קבלה עצמית (בעיקר עקב ביקורת מהסביבה או שוני מהנורמות החברתיות מבחינת מראה), אירוע בלתי צפוי שקרה סביבנו – פקק, ויכוח עם אדם זר, איחור\עומס בתחב”צ או משהו פיזי שגורם לנו לאי נוחות פיזית – אימון קשה מאוד, מעלית מקולקלת, מחסור בשעות שינה, עבודה פיזית בלתי שגרתית וכד’, כלל הדוגמאות הללו הם גורמים האוכלים לנו מ’עוגת ההנאות’ וגורמים לנו ל’סבל’ בשגרת היום יום שלנו ועקב כך אנחנו מרגישים צורך לעשות את הדברים אשר ממלאים את עוגת ההנאות שלנו.
כעת נחלק את הגורמים ה’אוכלים’ לנו את ‘עוגת ההנאות’ ל2 קטגוריות עיקריות: הקטגוריה הראשונה היא כיצד אנו מרגישים יחסית לעצמינו ושלמים עם מי שאנחנו. הקטגוריה השניה היא כיצד אנו מגיבים לסיטואציות הקורות סביבנו בשגרת היום יום שלנו. לכל אחת מהקטוגריות האלה קיימת ‘מפה’ פנימית המורכבת מההתסכלות שלנו על הדברים שמתרחשים הרכשנו ועיצבנו דרך ניסיון חיינו, הסביבה בה גדלנו והאינטרקציה שעברנו עם האנשים הסובבים אותנו, דרך ‘מפה’ זו אנו מפרשים ומתייחסים לכל סיטואציה אשר אנו חווים וחווינו בעבר. כל אחת מה’מפות’ הפנימיות האלה משפיעה ברמה שונה אצל כל אדם על חווית הקיום שלו, כלומר כמה שהאדם יותר שלם עם עצמו ככה הוא יכול לחוות את החיים בצורה הרמונית יותר, בנוסף כמה שהאדם מבין שמרבית האירועים שקורים סביבו (בעיקר אלו אשר גורמים אצלו לתגובה שלילית) הם לא בשליטתו אלא רק תגובתו אליהם נמצאת בשליטה שלו ככה הצורך שלו למלא את עוגת ההנאות קטן והוא חיי חיים מאוזנים יותר ומאושרים יותר.
הקטגוריה הראשונה שהיא ה’מפה’ שאחראית על ‘כיצד אנו מרגישים כלפי עצמינו’ היא הקטגוריה הקשה ביותר לשינוי, ה’מפה’ הזאת היא מפה שמעוצבת על ידי חוויות שעברנו ופידבק שקיבלנו מהסביבה שלנו בשלב המוקדם של חיינו (יש כאלה הסוברים כי אפילו בילדות המוקדמת שלנו) , לדוגמא: חבריו לתיכון של מתן(שם בדוי) צחקו עליו במשך כל התיכון על מראהו רק מפני שהוא היה שונה ולא הגיב בצורה אגרסיבית כמו כולם והיה אפשר להציק לו ללא השלכות, עקב כך מתן האמין למה שאמרו עליו הוא החליט שהוא לא טוב מספיק והוא לא אוהב את עצמו (כי הרי זה מה שאמרו לו הסובבים אותו) ועקב כך ה’מפה’ הפנימית שלו שאחראית על היחס שלו כלפי עצמו השתנתה בהתאם לפידבק שהוא קיבל מהסביבה, הפידבק היה שלילי, החוויה הייתה שלילית ומכאן היחס שלו לעצמו גם הוא שלילי, כתוצאה מכך מתן פיתח הפרעות אכילה שלקח לו שנים להתגבר עליהן על ידי עבודה עצמית ושינוי אותה ‘מפה’ שהתעצבה בצורה שלילית לא באשמתו.כמובן שיש גם דוגמאות לדברים חיוביים שקורים עקב פידבק חיובי מהסביבה, אנשים אשר חוו יחס חיובי מסביבתם כנראה יתייחסו אל עצמם גם בצורה חיובית ויהיה להם קל יותר להיות אופטימיים וחיוביים כלפי חוץ אם ה’מפה’ הפנימית שלו היא מורכבת מחוויות חיוביות, כמובן שיש כאן פתח לדפוסי התנהגות פחות חיוביים כגון חוסר מודעו ליכולת האמיתית של אותו אדם, נרקיסיזם, יוהרה ועוד’.

כעת נתייחס למפה מהקטגוריה השניה האחראית על הדרך בה אנו מגיבים לדברים הקורים סביבנו, לדוגמא: יוסי ישראלי שהוא נהג מונית מזה שלושה עשורים כבר לא מתעצבן מדבר על הכביש, לא מנהגים אחרים שחותכים אותו, עוקפים בתור, נהיגה פרועה ודברים בלתי צפויים אחרים על הכביש. מנגד בתחילת דרכו יוסי ישראלי היה מעיר לנהגים שהיו נוהגים בצורה פרועה והיה מתעצבן כשהיו ‘חותכים’ אותו, היה עושה תחרויות עם נהגים אחרים בכל רמזור, ומחפש ל’החזיר’ כשהיו מתנהגים אליו בצורה בלתי נאותה לפי ה’מפה’ הפנימית שלו. בדוגמא זאת ניתן לראות כי ה’מפה’ הפנימית שאיתה יוסי קורא את הסיטואציות שקורות בחוץ או סביבו כבר אינן גורמות לאותה תגובה אשר היו גורמות כאשר יוסי היה נהג מונית חסר ניסיון. עקב שינוי זה יוסי חוזר מהעבודה כל יום רגוע יותר, שליו יותר ועם הרגשה כללית טובה יותר ומרגיש צורך מופחת לעשות ‘משהו’ בערב או למלא את ‘עוגת ההנאות’ שלו.

לכל אדם יש מגוון דברים בשגרתו היומית אשר מסבים לו אי נחת\עצבים\מתח\לחץ\סטרס הדברים האלה נקבעים על פי ה’מפה’ הפנימית שלפיה האדם קורא כל סיטואציה הקוראת סביבו או איתו. במידה והאדם ‘קורא’ את הדברים הללו עם המפה הפנימית שלו בצורה שלילית אז הם גורמים לאדם אי נוחות או ‘סבל’ והם גם הדברים אשר אוכלים לו את ‘עוגת ההנאות’. מנסיון אישי אני יכול לומר כאשר אני מתנהל בלחץ, עומס גבוהה, לוקח על עצמי יותר מידי אני חווה אי נוחות כללית אשר באה לידי ביטוי בצורך גבוה יותר בדפוסי התנהגות נהנתיים או צורך למלא את ‘עוגת ההנאות’ שלי. כל אחד יכול להזדהות עם כך שבסופו של יום קשה\עמוס\לחוץ הוא צריך איזה שחרור או מקור להנאה אשר יגורם לו לנחת מכל ההמולה שהוא עבר במשך היום. מכאן מתבקש כי צריך להיות קשר בין הורמון הלחץ שהינו ה’קורטיזול‘ אל רמות ההורמונים האחראים על ההנאה במוחינו שהם הדופמין והסרטונין.

בימינו כולם חיים בלחץ מאוד גבוהה, הצורך לעמוד בציפיות החברה של להיות ‘מצליח’, לדאוג למשפחה, לסיים את החודש, פקקים, חדשות, מצב בטחוני ועוד מגוון רב של דברים אשר משפיעים על רמות הלחץ שלנו. לחץ גבוה גורם לירידה ברמות הרגשת הטיב הכללי של האדם, כלומר ‘אוכל’ לו מ’עוגת ההנאות’ ועקב כך גורם לו לבצע פעולה נהנתנית שמשתנה מאדם לאדם – לאכול משהו טעים, לקנות, לעשן, לקרוא ספר, לעשות ספורט, לשתות קפה, לטוס לחו”ל (חייב חופשה !) וכך הלאה. כלומר ישנו קשר הורמונלי בין הורמוני הסטרס והורמוני האושר\סיפוק, במאמר שפורסם במגזין הבינלאומי לחקר המוח, בנובמבר 2005 נבדק הקשר הזה ועל בסיס 37 מחקרים שנדבקו נמצא כי כאשר ישנה ירידה ברמות הורמון הסטרס קורטיזול ישנה עליה בהורמונים האחראיים על ההרגשה הטובה – דופמין וסרטונין, במאמר זה נבדקו מחקרים הקשורים להפרעות אכילה, דכאון, לחץ בעבודה, מחלות אוטו-אימיוניות, לחץ מהזדקנות, לחץ מהריון ועוד. מכך ניתן להסיק כי קיים קשר הפוך בין הורמון הסטרס קורטיזול לבין הורמוני ההרגשה הטובה דופמין וסרטונין, כלומר כל פעם שאנו חווים לחץ, ‘קוראים’ דבר שאנו חווים באופן שלילי או חושבים על עצמינו בצורה שלילית יש עליה בהורמון הסטרס קורטיזול אשר מביא לירידה בהורמונים האחראיים על ההרגשה הטובה שלנו – דופמין וסרטונין מה שמביא לדחף או לחשק למלא את ‘עוגת ההנאות‘ שלנו באחד ממרכיביה.

לסיכום לכל אדם ישנה ‘מפה’ לפיה הוא מתייחס כלפי עצמו ו’מפה’ נוספת שדרכה הוא מגיב ו’קורא’ את כל החוויות הקורות סביבו במהלך השגרה היומית שלו. ככל שהאדם חווה על בסיס יומי מחשבות שליליות בנוגע לעצמו או חוויות שגורמות אצלו לכעס, לחץ או תגובה שלילית כך הצורך שלו בעשיית דברים הגורמים להרגשה טובה עולה. על מנת להוריד את הצורך בלמלא את ‘עוגת ההנאות‘ אצל אדם שאוכל תופס חלק ניכר ממנה יש לנקוט באמצעים היורידו מרמות הלחץ היומיות אותו הוא חווה על ידי שינוי ב’מפות’ הפנימיות שלו.

ההורמונים העיקריים בגוף האדם, הומאוסטזיס והשעון הצירקדי

מעט רקע בסיסי על מנת להבין שגוף האדם הוא מכונה כה מורכבת שעדיין לא יודעים את כל הדברים והדרכים שבהם קורים תהליכים מסוימים. בגוף האדם קיימים מגוון הורמונים שהם מעין מפקדים המופרשים מבסיסים ברחבי הגוף (בלוטות) והם אומרים לחיילים בשטח מה לעשות. נתחיל מהסבר פשוט על כמה הורמונים כי בטוח נתקלתם במושגים כמו אינסולין ועוד’.

לפטין – הורמון ה’שובע’ הורמון המופרש על ידי תאי השומן בגוף האדם ונקלט במוח, בשרירים ואיברים ברחבי הגוף, הורמון שבעזרתו גוף האדם מנתר את מסת השומן בגוף וכך מווסת את חילוף החומרים ותהליכים נוספים.

אינסולין – הורמון ‘מאיט’ תהליכי פירוק ומקדם תהליכי בניית שריר ושומן, הורמון זה מופרש מהלבלב הוא עוצר שחררו גלוקוז מהכבד ואחראי על הורדת הסוכר בדם לאחר צריך פחמימות בנוסף הוא מופרש בעת צריכת חלבונים והוא אחראי על בניה של שריר, אגירת פחמימות, התאוששות, שובע ועוד’.

גלוקגון – הורמון מנוגד להורמון האינסולין גם מופרש מהלבלב והוא אחראי על וויסות הסוכר בדם בעת נפילת סוכר ללא צריכה של פחמימות לדוגמא צריכת חלבונים בלבד הגורמת להפרשת אינסולין ולהורדת רמות הסוכר בדם ולכן מופרש הורמון הגלוקגון שמווסת את רמות הסוכר בדם ומעלה אותם חזרה לטווח הנורמה.

גרלין – הורמון ה’רעב’ המופרש בעיקר בקיבה וקשור להפרשת הורמון גדילה בנוסף הוא מופרש בעיתות של מחסור באוכל ואחראי על וויסות אנרגיה בגוף האדם.

הורמון גדילה – הורמון המופרש מבלוטת יותרת המוח והאחראי על שלל תהליכים בגוף האדם, הורמון הגדילה אחראי על התפתחות וגדילה של האדם מגיל ינקות והפרשתו דועכת עם השנים, בין היתר ההורמון אחראי על שריפת שומן, התחדשות תאים, אלסטיות של העור, התאחות גידים ורקמות חיבור ועוד שלל תהליכים חשובים, לכן הורמון הגדילה הינו ההורמון הכי נפוץ במרפאות אנטי אייג’ינג ברחבי העולם, מרבית הפרשת הורמון זה מתרחשת בלילה לאחר ההירדמות וההפרשה המירבית מתרחשת כאשר האדם נמצא במצב של ‘צום’ – רמות ההורמונים השונות חזרו לנורמה לאחר הארוחה האחרונה.

טסטוסטרון – ההורמון הדומיננטי אצל הגבר (אך קיים במידה מועטה גם אצל נשים) אחראי על מצב הרוח, מטבוליזם (בעיקר חילוף חומרים של פחמימות), בניית שריר, התאוששות, מסת שומן,ליבידו ועוד.

אסטרוגן – ההורמון הדומיננטי אצל נשים (קיים במידה מועטה אצל גברים) – הורמון האחראי על אגירת שומן, בריאות הלב, דחיסות עצם, מצב רוח ועוד שלל גורמים אחרים (חשוב להבין כי תאי השומן מגדילים אינזים בשם ‘ארומטז’ אשר ממיר בעיקר אצל גברים טסטוסטרון לאסטרוגן).

טירוקסין (טי 4) וטרייודוטירונין (טי3) – טי4 הוא הורמון בלוטת התריס האחראי על חילוף החומרים והוא יכול לעבור המרה ל2 סוגים של הגרסה הפעילה שלו טי3 וטי3R (טי 3 הפוך) , טי3 הוא הורמון המזרז את חילוף החומרים בגוף פירוק של כלל אבות המזון, מנגד הורמון הטי3R (REVERSE T3) הוא הורמון המאט את חילוף החומרים בעת הצורך על מנת לשמר מסת שומן ולהבטיח הוצאה קלורית קטנה יותר.

דופמין וסרטונין – שניהם מוליכים עצביים האחראיים על מגוון רב של פעולות בגוף האדם, פעולתם נורא מורכבת ומשפיע על דפוסי ההתנהגות שלנו, ההרגשה שלנו ומצבינו הגופני (קרישת דם, רעב ועוד’).הדופמין בעיקרו אחראי על ההרגשה שלנו כלפי העולם החיצוני – תחושת תכלית ומטרה (לדוגמא תחושת הסיפוק והחוסר ב’דרייב’ אשר גברים חובים לאחר אורגזמה מגיעה כתוצאה מירידה במוליך עצבי זה) ואילו הסרטונין אחראי על מצבינו הרגשי וכיצד אנו מרגישים עם עצמינו והסביבה . כמות גבוהה מידי מהם או מועטה מידי יכולה להביא למצבים לא רצויים של חוסר איזון, החל מדיכאון (כאשר הרמות נמוכות מידי) – הבא לידי ביטוי בהרגשה של חוסר תכלית והרגשה שלילית כלפי ‘העולם’ וכלה במאניה כאשר ישנו עודף – דופמין הרגשה של ‘אני יכול הכל’ הרבה מעבר ליכולת האמיתית של אותו אדם ואילו סרטונין – הרגשה של אהבה ורצון לגעת, לחבק ולהרגיש – מה שקורה כאשר אדם צורך אקסטזי או סם מסוג אמ.די.אמ.איי המביא להפרשה זמנית מוגברת של הורמון זה במערכת העצבים המרכזית. כמו כן ההורמונים הללו אחראים על יצירת דפוסי התנהגות אשר מסבים לנו עונג וסיפוק על מנת ליצור שגרה אשר תאפשר לגוף לשרוד כלומר לאכול, להתרבות ולהבטיח את קיום דור העתיד.

שאר הורמוני מערכת העיכול – שלל הורמונים האחראים על וויסות המאזן הקלורי בגוף האדם ושימור הומאוסטזיס בהתאם לפידבק שגוף האדם מקבל מהסביבה.

חיידקי המעיים – באדם ממוצע השוקל 70 ק”ג יש יותר חיידקים במעיים מאשר תאים אנושיים (30 טריליון תאים אנושיים כנגד 40 טריליון חיידקים), יש מגוון רחב של חיידקים האחראים על פירוק של סוגי מזונות שונים, חלקם ‘טובים’ וחלקם ‘רעים’. כמו כן נמצא כי ככל שהמגוון רחב יותר כך גם ישנה דלקתיות פחותה בגוף האדם. בין היתר החיידקים הללו אחראים ישירות על מצב רוחינו, דלקתיות בגופינו, תחושבת רעב\שובע ועוד מגוון פונקציות הכרחיות לתפקוד אופטימלי.

מנגנון ההומאוסטזיס – הומאוסטזיס הוא שימור המצב הקיים בגוף האדם כלומר מנגון המאפשר התאמה של גוף האדם לסביבה ובכך בעצם מאפשר לשרוד – לדוגמא : צריכה גדולה של מרבית כמות החלבון היומית בארוחה אחת – הגוף מבצע הומאוסטזיס על מנת לנצל את כל החלבון הנצרך ולנצלו לטובת בניית\התאוששת שרירים ושאר פעולות בגוף ובכך מפצה על המחסור בחלבון במשך שאר היום, או אכילת בחלון זמנים מצומצם במקום מס’ אורחות ועדיין להישאר בריאים ועם יכולת תפקוד נורמטיבית ואפילו לשפר מדדי בריאות.

דוגמא נוספת להומאוסטזיס היא פירוק מסת עצם בעת תזונה דלה בויטמינים ומינרלים המביאה לפגיעה במאזן החומצה בסיס בגוף האדם – על מנת לשמור על מאזן זה גוף האדם מפרק סידן מהעצמות(1,2) (שהוא מינרל בסיסי מאוד) ובכך הוא מאזן את החומציות היתרה הנוצרת בגלל תזונה לקויה.

דוגמא נוספת שאני ארצה להוסיף והיא חשובה מאוד ונוגעת ליכולת של הגוף לאגור שומן ‘יש מאין’ – במחקר שנעשה בברזיל מצאו כי נשים שביצעו שאיבת שומן עלו כ10% בשומן התת עורי ברחבי הגוף לעומת לפני שאיבת השומן מהבטן וזאת ללא שינוי בתזונה שלהם, כלומר גוף האדם יודע להפעיל מנגנוני אגירת שומן מוגברת כתגובה להסרת שומן פיזית מהגוף – מה שנעשה בשאיבת שומן  ע”י שינוי בחילוף החומרים וההוצאה הקלורית היומית.

מנגנון ההומאוסטזיס הוא מנגנון חשוב מאוד המאפשר לגוף לפעלות באופן לא שגרתי, כלומר להתאים את עצמו לתנאי הסביבה השונים, לצריכת מזון שונה וכד’. לכן זה הוא מנגנון חשוב מאוד וצריך לזכור כי השינויים בגוף האדם הם דינאמיים וכי מבנה גוף מסוים מתקבל משגרה יומית מסוימת ולא מביצוע יום או שבוע של אימונים מפרכים או תזונה לקויה, לכן פעם הבאה שאתם מחליטים לקרוע את עצמכם תחשבו על הטווח הארוך ולא על הקריעה היומית שתיכננתם לעצמכם.

ה’שעון’ הצירקדי – השעון הצירקדי הינו מנגנון ביולוגי פנימי המתאים את פעילות גופינו על ידי הורדת והעלאת הורמונים שונים בהתאם לשאור האור והיום. שעון זה אחראי שנקום עירניים בבוקר, שניהיה עייפים בלילה ושהגוף שלנו יתאושש ויתפקד בצורה מיטבית בהתאם לתנאים הסביבתיים שבהם אנו חיים.כמו כן הורמון זה משפיע על חילוף החומרים שלנו וכיצד אנו מנצלים את אבות המזון שאנחנו אוכלים בזמנים שונים של היום.

להלן דוגמא שנלקחה מויקיפדיה הממחישה את פעילות השעון הצירקדי, רמות הטסטוסטרון הכי גבוהות בשעות הבוקר, כמו כן גם הקוטיזול בזמן שהרמות שלהם הכי נמוכות בלילה. שיא הפרשת הורמון הגדילה לאחר שאנו נרדמים, כמו כן הפרשת מלטונין (הורמון האחראי על הרגשה הישנונית לפני ההרדמות – כמו לאחר שתיית יין אדום מפני שיין מכיל מלטונין) בשעות הערב כהכנה לשינה ועד לתזמון הצרכים שלנו וטמפרטורת גוף.

לסיכום גוף האדם הוא מכונה מתוחכמת הנועדה לשרוד בתנאים קיצוניים ככל הניתן וכל זאת על ידי גמישות ואפשרות הסתגלות לתנאים סביבתיים על ידי מגוון מערכות בגוף האדם אשר מנתרות ומגיבות אל סביבתו והגירויים שהוא מקבל ממנה.

דפוס ההתנהגות שכל אחד כדי צריך להכיר כדי לא להשמין

בגוף האדם קיים מנגון ניתור של הכנסה והוצאה קלוריות ע”י הורמונים מנגנון זה בחלקו מבוסס על הורמון הלפטין. למנגנון זה לצורך העיניין נקרא מנגנון ‘מד הדלק’ בדומה לרכב הוא מנתר את כמות הדלק (שומן) במיכל הדלק (גוף האדם). בעת צריכה מופרזת של קלוריות ‘ריקות’ (ללא ויטמינים ומינרלים) הדלקתיות בגוף האדם עולה וכתוצאה מכך נפגע מנגון ‘מד הדלק’ עקב כך האדם חווה תחושת שובע מופחתת המביא לצריכה קלורית מופרזת בהיעדר שליטה עצמית ביצר האכילה.

יש לציין כי השמנה קיצונית נגרמת בעיקר כתוצאה מגנטיקה מסוימת, כלומר רק חלק מבני האדם יכולים להגיע למצב של השמנה קיצונית וכמעט בלתי מוגבלת. אצל אנשים החווים השמנה יש לא רק מחסור בשליטה עצמית מבחינת הכמות שהם צורכים אלא יש בנוסף גם נטיה לבחור אוכל שמשלב בתוכו שומן ופחמימות זמינות כגון קמח לבן, סוכר ועוד’, בייחוד בגלל טבעו הממכר והמספק על מנת למלא את חלקו ב‘עוגת ההנאות’. בסופו של דבר נוצר מצב כי גוף האדם מנצל את הפחמימות הזמינות ואת השומן ש’קשה’ יותר לשרוף הוא אוגר למאגרי השומן, רמות הסוכר בדם והאינסולין יורדות חזרה לנורמה והאדם שוב פונה אל אותם מאכלים העתירים בשומן ופחמימות זמינות עקב הרגלי התזונה שלו.

בנוסף חוץ מלהיות חסר ערך תזונתי אוכל מעובד ומתועש הנועד להיות כמה שיותר ממכר מייצר תלות אצל האדם בכך שזה נעשה מקור הנאה עיקרי אצלו, ומרגע זה זאת הברירת מחדל בכל רגע שבא לנו להתפנק, לעשות משהו ‘כיף’ או להרגיש הנאה. עקב כך כל פעם שהאדם חווה רעב ואוכל אוכל ממכר נוצר אצלו דפוס התנהגותי אשר גורם לו שוב ושוב ושוב לחזור ולאכול את אותו האוכל שגורם לו לאכילה מופרזת.
לכל זה מתווספת העובדה כי האדם אשר חווה השמנה או משקל יתר הוא אדם ללא משמעת עצמית בנוגע להרגלי האכילה שלו ומחוסר במשמעת עצמית שתאפשר לו להיות במשקל גוף תקין, מעגל ההשמנה קורה כך :
-צורך בריגוש, הנאה או רעב > הרגלי תזונה ומחסור במשמעת עצמית > בחירת מזון ממכר, בעל דחיסות קלורית וריק מתרכובות מזינות > אכילה מופרזת > פגיעה במנגון ‘מד הדלק’ > מחסור בתחושת סיפוק > צורך בריגוש, הנאה או רעב.

כך פועל מעגל ההשמנה שמאוד לא פשוט לצאת ממנו והינו מורכב מהגורמים הבאים:
מחסור במשמעת עצמית הנוגעת לתזונה ועקב כך בחירת מזון לקויה ואכילה ‘חופשית’
צורך בהנאה, סיפוק, רעב (לא יצרי) עקב אוכל ממכר ומנגנון ‘מד הדלק’ שאינו מתפקד כראוי
אכילה תכופה ומופרזת של אוכל מעובד, מתועש וממכר
דלקתיות מוגברת עקב צריכה קלורית מופרזת ופגיעה במנגון ‘מד הדלק’
הרגלים שמחוזקים על ידי בחירה של מזון ממכר בכל עת רעב או בצורך בריגוש
צורך בהנאה, סיפוק, רעב עקב אוכל ממכר ומנגנון ‘מד הדלק’ שאינו מתפקד כראוי
והמעגל ממשיך בכך ששוב פעם נתקלים במחסור במשמעת עצמית ‘נשברים’ ואוכלים את הדברים הממכרים הגורמים לנו להשמין.

לסיכום מעגל ההשמנה הוא מעגל שקל מאוד להכנס לתוכו בעת המודרנית, עקב זמינות גדולה של אוכל מעובד וממכר, מחסור במשמעת עצמית והרגלי אכילה, חוסר במודעות להשלכות של חיזוק הרגלים ובחירת מזונות שגויה, כל אלו הם דברים הלוקחים חלק במגפת ההשמנה אשר הולכת וגדלה על פני כדוה”א.

דיאטה, מאזן קלורי שלילי מודע, מזון, אוכל וקלוריות

מקור המילה ‘דיאטה’ הוא מיוון העתיקה והיא המקורה הייתה ‘diaitia’ ומשמעות המילה היא אורח חיים, כלומר הרגלי אכילה, ושאר הפעולות אשר אתם עושים ביום יום וממלאים את ‘עוגת ההנאות‘ שלכם, זאת בשונה ממה שבדרך כלל מיוחס למילה כיום בהקשר לתחום התזונה והוא ‘מחסור’ או ‘מגבלה’ ובכך המילה מקבלת קונטציה שלילית בשונה מיעודה המקורי. לכן מכאן ניתן להסיק כי הרגלי תזונה ואורח חיים הם המשמעות המקורית של המילה דיאטה, ובכך נכללים המון אלמנטים חיוביים בשונה ממה שמיוחס למילה כיום. תזונה ואורח מאוזן כוללים בתוכם לא רק כושר כגורם לשם שינוי הרכב גוף אלא גם כתחביב הנעשה לשם ההנאה כגון: טיפוס קירות, ריצה, אופניים, כדורסל, כדורגל ועוד מגוון סוגי ספורט. סוג הכושר הראשון נעשה בלית בריר מתוך שימור על הבריאות הגוף והסוג השני נעשה למטרת הנאה ותוצר הלוואי הוא בריאות הגוף ובכך הרווח הוא כפול. כמו כן דיאטה מאוזנת באה לידי ביטוי במגוון גדול של מקורות הנאה למעט תזונה וספורט וחשוב לשאוף לכך.

קודם כל הסבר קצר על המילה שכולם משתמשים בה אך רבים אינם יודעים מה באמת היא אומר – ‘קלוריה’ קלוריה היא יחידת מדידה שהמציא האדם על מנת לנתר תהליכים פיזיקליים מסוימים והיא כמות האנרגיה הדרושה לחמם גרם מים במעלה אחת (בתנאים אידיאליים). חשוב לזכור כי זאת יחידה מדידה שמדען בשם ניקולס קלמנט המציא בשנת 1824. בנוסף חשוב להביi כי חישוב תצרוכת גוף האדם בקלוריות היא אומדן בלבד וכי קלוריה זאת יחידת מדידה מלאכותית שהומצאה על ידי האדם וגוף האדם אינו באמת יודע או פועל רק על פי קלוריות.

צריכת קלוריות יומית ומאזן שלילי מודע אלה הם 2 הגורמים שעל בסיסם בנויות מרבית הדיאטות המודרניות, צריכת הקלוריות היומית מחושבת על פי נוסחאות שפותחו לאחר ניסויים ומאפשרות לקבל אומדן כמה קלוריות מנוצלות על ידי גוף האדם בפרק זמן של 24 שעות. גוף האדם אינו יודע למדוד קלוריות ומודד את הצריכה הקלוריות היומית בדרכים אחרות כגון רמות לפטין בדם, ותנודות הורמונליות אחרות אשר מאפשרות לו לבצע הומאוסטזיס ובכך להיות הכי יעיל ולהבטיח סיכויי הישרדות מיטביים. חשוב לזכור כי מבחינת גוף האדם רקמת שומן שקילוגרם ממנה מכיל כ7,700 קלוריות היא הרקמה המשתלמת ביותר לאגור, בשונה ממסת שריר שהתחזוקה הקלוריות היומית שלה גבוהה יותר, ולכן יש לו נטייה לאגור מצבורי שומן לעת צרה או לחימום הגוף בתנאי מז”א קיצוניים.

מבחינת גוף האדם (כמכונת השרדות מושלמת השורדת דורות על גבי דורות) למאזן קלורי שלילי יש רק תוצאה אחת אפשרית והיא מוות מהרעבה, כלומר בייחוד אם הדבר נעשה בצורה מודעת – גוף האדם יילחם בכל הדרכים על מנת לשמר את המסת שומן, לצאת ממאזן הקלורי השלילי ולאפשר צריכה קלורית מספקת. זאת הסיבה למה דיאטה היא דבר קשה ופתאום כל דבר נראה לנו טעים יותר מאי פעם כאשר אנחנו מתחילים דיאטה, וקשה מאוד לחסוך מעצמינו דברים שרגע לפני תחילת הדיאטה היו מותרים ללא שום מגבלה. כלומר מראש המצב הפסיכולוגי של מחסור מוביל למלחמה פנימית בין יצר ההשרדות של האדם לבין מודעות האדם שרוצה להגיע למבנה גוף מסוים ובכן הופך את התהליך ללא נעים וקשה.

כמו שהסברנו במאמר על חלבונים, שומנים ופחמימות לכל אחד מהם יש אפקט תרמי אשר מתבטא ביעילות העיכול של האב מזון (65-75% לחלבונים, 90% פחמימות, 99% שומנים) בעזרת האפקט התרמי של המזון ניתן ליצור מאזן קלורי שלילי (על ידי צריכה מרובה של חלבונים) אך תהליך הירידה במשקל אינו מסתכם אך ורק במאזן קלורי שלילי אלא גם ביצירת איזון פסיכולוגי והרגלי תזונה אשר יאפשרו לשמור על המבנה גוף הרצוי מעתה ואילך.

דיאטות הן דבר נפוץ בימינו ויש אינספור מהן, מרביתן מתמקדות ביצירת מאזן קלורי שלילי מודע, והחלק הנותר מגבילות בבחירות המזון ואינן יישימות לאורך זמן, או כרוכות בהכנות מרובות ומגבלות אשר אינן מאפשרות לנהל אורח חיים נוח ומאוזן. כלומר דיאטות הן פתרון זמני שנועד להוריד את המבצע במשקל, מטרת שיטת ‘אחת ליום’ היא ללמד את המבצע הרגלי תזונה על ידי תהליך הדרגתי ואורח חיים בריא המשלב תזונה ותרגילי התנגדות על מנת לתת פתרון תמידי לשארית חיי המבצע. קלוריות הם דבר שהומצא על ידי האדם ועדיין איכשהו לפני המצאתן האנושות לא סבלה מהשמנה גלובלית בלתי נשלטת, כלומר לכל אדם יש מנגון ניתור פנימי של תצרוכת מזון, פיזיולוגי ופסיכולוגי ואותו צריך להחזיר לאיזון.

אבות המזון השונים ותפקידם

פחמימות, שומנים וחלבון הם שלושת אבות המזון העיקריים שאנו צורכים בתזונה היום יומית שלנו או ב’דיאטה‘ שסיגלנו לעצמינו,בכל אחד מאבות המזון הללו הגוף עושה שימוש שונה:
גרם פחמימה מכיל 4 קלוריות ומספק לגוף אנרגיה זמינה לניצול מהיר
גרם שומן מכיל 9 קלוריות והוא פועל כהורמון ומקור לאנרגיה משני
גרם חלבון מכיל 4 קלוריות והוא פועל כאבן בניין לכלל רקמות הגוף ומשמש כמקור אנרגיה נוסף
בנוסף קילו רקמת שומן, חלבון, פחמימה (גליקוגן) מכילים 7,700, 1,500 ו4,000 קלוריות בהתאמה.

פחמימות הן אב המזון השנוי ביותר במחלוקת, להן יש תפקיד חשוב בתפקוד המוח, חילוף החומרים והמערכות ההורמונליות (אך תפקיד זה בר החלפה) לדוגמא:
האיבר שצורך את מרבית האנרגיה בגוף וכלל האנרגיה הזו מגיעה מגולקוז, כלומר פחמימות, הוא מוח האדם. מוח האדם מנצל ביום כ120 גרם גלוקוז שזה שווה ערך ל480 קלוריות, ולכן זאת הסיבה מדוע אנשים בדיאטה דלה בפחמימות מרגישים שלא מסוגלים להתרכז או\ו לחשוב כמו טרם הדיאטה, בדיאטה זאת גוף האדם מתחיל ליצור גלוקוז (פחמימות) מחלבונים בתהליך לא יעיל ואיטי וזאת אחת הסיבות למה יש ריח מוזר לשתן בעת ביצוע דיאטה מסוג זה, מנגד בדיאטה ‘קטוג’נית’ המוח עובר לעבור על גופי קטון המיוצרים מחומצות שומן בכבד ומהווים תחליף לגלוקוז במוח.
שומנים הם אב מזון חשוב מאוד האחראי על רמות האנרגיה בגוף, תפקוד של המערכות הורמונליות, ומשמש כמקור האנרגיה הגדול ביותר בגוף האדם (באיזור המאה אלף קלוריות אצל אדם בוגר במשקל גוף תקין) וישנו מנגון ניתור האחראי על ניתור מאגרי השומן המתבצע באמצעות הורמון הלפטין.
חלבונים הן אב המזון המרכיב את תאי גופינו ומאפשר לגוף להתאים את עצמו לגירויים חיצוניים (הרמת דברים כבדים = צורך בשרירים גדולים יותר) ע”י בנייה של מסת שריר, שיפור יכולות פיזיות, והתאוששות ממאמצים פיזיים.

לכל אחד מהאבות המזון האלה יש ערך של ‘אפקט טרמי’ מדובר בכמות הקלוריות הנדרשת להוציא על ידי גוף האדם על מנת לספוג את אותו אב מזון.
פחמימות כ עשרה אחוזים
שומנים כ אחוז אחד
חלבונים כעשרים וחמישה אחוזים
כלומר זה אומר שאם אכלנו 100 קלוריות מחלבון הגוף יוכל לנצל 75 קלוריות, משומנים כ99 קלוריות ומפחמימות כ90 קלוריות. מכאן ניתן להבין שהאב מזון שהכי ‘משתלם’ לצרוך בעת תקופה שבה רוצים לרדת במשקל הוא חלבון, אבל מה בנוגע למיתוס שחלבון ‘מיותר’ נאגר כשומן ??
לכל אב מזון שאנו מכניסים לגוף יש מספר תהליכים שהוא צריך לעבור על מנת להיאגר כשומן. שומן הוא האב מזון שהכי קל לו להיאגר כשומן. שומן עודף שניצרך בעיקרו נאגר כשומן בגוף האדם. פחמימות עודפות שנצרכות אם לא מנוצל לשימוש מיידי, הופכות לגלוקוז בכבד או נאגרות בשרירי הגוף כגליקוגן לשימוש עתידי ורק אחרי שכלל הפחמימות נאגרו הן הופכות לשומן בתהליך לא יעיל אנרגטית בשם ‘דה נובו ליפוגנסיס’ ולכן תהליך זה הוא אינו נפוץ בגוף האדם. בעת צריכה מוגברת של חלבונים נוצר מצב שבו חלבונים עודפים אינם נאגרים כשומן אלא עוברים תהליך בשם ‘גלוקונאוגנסיס’ (שגם הוא לא יעיל מבחינה אנרגטית ולכן כמות הקלוריות הנותרות לאחר כל תהליך פוחת ) בתהליך זה הם הופכים לפחמימה (גלוקוז) , אם הפחמימה הנותרת אינה נאגרת בשריר\כבד או מנוצלת כאנרגיה זמינה רק אז היא שוב עוברת תהליך ‘דה נובו ליפוגנסיס’ שהיא הופכת לשומן.
שילוב של שלושת אבות המזון יוצרת השפעה שונה על גוף האדם מאכילה של כל אחד בנפרד, הדבר מתבטא ברמות שובע ורעב שונות, הרגשה כללית לאחר ארוחה ועוד. לאחרונה נמצא כי לקבלת תגובה עדיפה יותר מבחינת רמות סוכר בדם תמיד כדאי להתחיל כל ארוחה עם ירקות וחלבונים ואז להכניס את יתר השומנים והפחמימות . בטווח הארוך זה מביא להרכב גוף עדיף יותר (חלוקה שווה של שומן ברחבי הגוף ולא הצטברות במקומות מסוימים) מבחינה בריאותית ולהפחית סיכוי לסכרת מסוג 2 (סכרת הנגרמת כתוצאה מאורח חיים והשמנה).
בנוסף חשוב להבין כי מרבית הצריכה שלנו מתבססת על פחמימות ועקב הכמות הקטנה שלהם יחסית בגוף האדם, הן משחקות תפקיד קריטי בבחירה של המזונות שלנו, כלומר מבחינת הצורך שלנו לאכול מהם. יש סיבה לכך מדוע חתיכת עוגה או מאפה מסוים הרבה יותר מושך אדם ממוצע מנתח בשר צלוי. כלומר על הנתח בשרה האדם יכול להתסכל ולחשוב ‘אממ זה טעים’ ומנגד למאפה או לחתיכת עוגה התגובה תיהיה ‘בא לי עכשיו’, למרות שיש כאן גורם הקשור ב’עוגת ההנאות‘ של אותו האדם, כלומר לגוף האדם תיהיה גם עדיפות לרצות מזונות עתירים באנרגיה זמינה, במיוחד כאשר הם משולבים עם שומן לקבלת פצצת עונג אל תוך החיך. כאן מתבצע השילוב שבו נוצר מעגל ההשמנה שדיברנו עליו:
צורך פיזי של הגוף באנרגיה זמינה בצורת סוכר (וויטמנים ומינרלים שאינם נצרכים בכמות מספקת בתזונה מערבית רגילה)
צורך פסיכולוגי בגירוי של מערכת העונג במוח
בחירה של מזון מעובד מתועש שמכיל סוכר, שומן וריק מכל ערך תזונתי.
מחסור בשליטה עצמית בנוגע לבחירות המזון ועת האכילה.
צריכת יתר והשמנה.

בנוסף מתוך שלושת אבות המזון האב המזון שהכי משביע וקשה לאכול ממנו כמות מופרזת הוא חלבון, בשונה מפחמימות או שומנים שכולנו אוהבים כל כך הרבה מהם חלבון הוא אינו יעיל אנרגטית, משפיע על הורמוני השובע וממלא לאורך זמן. לכן דיאטה המתבססת על חלבונים תאפשר לקבל תוצאה עדיפה מבחינת מבנה גוף עם ‘קושי’ פסיכולוגי קטן ככל היותר וכך בעצם תאפשר לשמור על התוצאה לאורך זמן.

אלכוהול – אלכוהול הוא גם מין סוג של אב מזון כי אינו ניתן לשיוך לשלושת האחרים, לאלכוהול יש מגוון השפעות על גוף האדם והוא מתקבל על ידי גוף האדם כ’רעל’ שיש להוציא מהר ככל הניתן. פירוקו מתרחש בכבד וכל גרם אלכוהול מכיל 7 קלוריות. אלכוהול מתעכל בדומה לשומן ולכן ביום שבו צורכים אלכוהול יש למזער צריכת שומן ולהתמקד בחלבונים רזים. כמו כן צריכה מוגזמת של אלכוהול מביא לשלל תופעות לוואי בלתי רצויות הכוללות: חמרמורת, יובש, פגיעה במסת שריר, התמכרות ועוד.

לסיכום שלושת אבות המזון – חלבונים, פחמימות ושומנים הם הכרחיים לשלל תהליכים בגוף האדם, החל מפעילות המוח ועד לפעילות תקינה של המערכות ההורמונליות והתאחות גידים ורקמות חיבור. יש להקפיד על צריכה מספקת ומאוזת משלושתם על מנת לדאוג לגוף להיות בשיאו.